דוברי עברית לומדים לקרוא את המערכת המנוקדת, וכבר בכיתות ב` ו- ג` מתחילים לצמצם בהדרגה את התלות בסימני הניקוד. בכיתה ד` עוברים הילדים לקריאה של הטקסט הלא מנוקד, ואינם נדרשים יותר לניקוד. אף שהקריאה במערכת המנוקדת נמשכת זמן קצר מאוד, הרי שהיא מהווה אבן דרך חשובה והכרחית בתהליך המורכב של הרכישה, שכן במהלכה מתבסס הידע האורתוגרפי. ילדים המתקשים ברכישת הקריאה מראים לרוב שני דפוסים של רכישה: הדפוס הראשון מאפיין ילדים הממשיכים להיות תלויים בניקוד בכיתות ג`- ד` ואף מאוחר יותר, וקריאתם איטית מאוד. ביניהם יש הקוראים לאט ומדויק ואחרים לאט אולם באופן בלתי מדויק. דפוס אחר של רכישה לקויה מאפיין ילדים שלא רכשו כהלכה את הקריאה במערכת המנוקדת. ילדים אלה מאמצים אסטרטגיות קריאה לא יעילות, המאפשרות להם להשיג קריאה מהירה ושוטפת אך עם שגיאות דיוק רבות. ההרצאה להלן תציג שני ילדים בכיתות ד` ו-ה` המציגים דפוס של קריאה מהירה אך רוויית שגיאות, הנבדלים ביניהם ביכולת הלשונית: יכולות לשוניות גבוהות אצל האחד ונמוכות אצל האחרת. הצגת המקרים תתמקד בתיאור וניתוח תמונת הקריאה של כל אחד משני הילדים תוך התייחסות להבדלים הנובעים מדפוסי הקריאה שלהם, מהשימוש בניקוד ומרמתם השפתית. עוד יינתן דגש לתיאור חשיבותו של טיפול קלינאי התקשורת במקרים כגון אלו, ותוצגנה הדרכים הטיפוליות לשיפור תפקודי דיוק הקריאה וקישורן להבנת הנקרא.
