בעשורים האחרונים קיימת הסכמה רחבה כי בבסיס יכולות הקריאה עומדות יכולות לשוניות, שהמרכזית שבהן היא המודעות הפונולוגית, המשמעותית בעיקר בשלבים המוקדמים של רכישת הקריאה. בצידה עומדים תהליכים לשוניים נוספים - מורפולוגיים, סמנטיים ותחביריים, הנקשרים לרכישת הקריאה בשלבים מתקדמים יותר. מחקרים מראים כי יכולות הקריאה של לקויי שמיעה נמוכות מאלו של בני גילם הכרונולוגי, ואין זה מפתיע לאור החסך הפונולוגי הנובע מהחסך השמיעתי. ההרצאה תציג שני מחקרים שמטרתם לברר את יכולות הקריאה בקרב לקויי שמיעה מתבגרים (עשרה תלמידים בכיתות ז`-ח`) ובוגרים (20 נבדקים בוגרי תיכון בגילאי 20-30). בשני המחקרים המשתתפים הם לקויי שמיעה הלומדים או שלמדו במסגרות רגילות, ויכולות הקריאה שלהם הושוו לקבוצות ביקורת שהותאמו להם בהיבטים שונים. הערכת הקריאה בקבוצת המתבגרים כללה בדיקה של דיוק ושטף בקריאה קולית של מילים וטקסט, וכן, יכולות הישענות על הקשר ותהליכי בקרה. יכולות אלה הוערכו באמצעות מבדק Garden-Path (בר-און, 2010), הבודק פענוח מילים הומוגרפיות הנתונות במשפטים עם הקשר תומך והקשר מטעה. בקבוצת הבוגרים נבדקו שטף ודיוק בקריאה של מילים וטקסט כחלק ממחקר רחב יותר המתמקד ביכולות מילוניות של לקויי שמיעה בוגרים. תוצאות המחקר הראשון העלו כי ילדים לקויי שמיעה מגיעים לרמת קריאה טובה למדיי, אף כי הם נבדלים מבני גילם הן בדיוק הקריאה והן בהישענות יעילה על ההקשר ותהליכי בקרה. בקבוצת המבוגרים נראה פער בולט יותר בין לקויי השמיעה לבני גילם השומעים בכל מדדי המחקר. ניתן להניח כי ההבדלים בין לקויי השמיעה והשומעים בשתי קבוצות הגיל קשורים לחסך הפונולוגי הראשוני, אך נקשרים גם לחסכים לשוניים רחבים יותר, כפי שניתן לראות בניתוח איכותי של הקריאה. ההרצאה תדון ביכולות הקריאה של לקויי השמיעה על רקע הממצאים שנראו בכל קבוצה בנפרד, וכן, על רקע ההבדלים שנראו בין שני המחקרים שבדקו קבוצות גיל שונות.
