מטרה: איתור המשתנים הפונטיים (אופן חיתוך, מקום חיתוך, קוליות וזהות התנועה), האקוסטיים (משך המילה) והלקסיקליים (מוכרות המילה ושכיחות המילה), המשפיעים על זיהוי מילים חד הברתיות על רקע רעש, ואיפיון השגיאות הפונטיות המתקבלות ביחסי אות רעש שונים.
רקע תיאורטי: מבחני זיהוי מילים חד הברתיות ברעש נמצאו כרגישים לאיתור הבדלים ביכולת תפיסת דיבור של שומעים תקינים לעומת לקויי שמיעה. על מנת לבנות מבחני זיהוי דיבור ברעש בשפה העברית, יש לאפיין את הגורמים המשפיעים על התפיסה ואת השגיאות הפונטיות המתקבלות ביחסי אות-רעש שונים.
שיטה: 150 מילים חד הברתיות במבנה CVC הוקלטו וצורפו לרעש מלמול (babble noise) ביחסי אות-רעש של -7, -2, +3, +8dB SNR. המילים הושמעו ל 30 נבדקים צעירים בעלי שמיעה תקינה, כאשר כל נבדק האזין ל 150 מילים בשני יחסי אות-רעש. תוצאות כל הנבדקים אוחדו על מנת למצוא את נקודת ה 50% זיהוי לכל מילה ב dB SNR. במקביל, 35 נבדקים אחרים צייננו בשאלונים את דרגת המוכרות של כל אחת מהמילים. ניתוחי רגרסיה ושונות בחנו אילו משתנים לקסיקליים, אקוסטיים ופונטיים השפיעו על נקודת ה 50% של 150 המילים. בנוסף, לכל יחס אות-רעש, נערך ניתוח של השגיאות בכל המילים.
ממצאים: נמצא קשר שלילי מובהק בין משך המילה ומוכרות המילה (לפי השאלון) לבין נקודת ה 50% זיהוי, לפיו, מילים ארוכות יותר ומוכרות יותר זוהו בקלות רבה יותר. כמו כן נמצאה השפעה מובהקת לקוליות העיצור הסופי ולצליליות העיצור התחילי. מילים בעלות עיצורים בלתי קוליים במיקום סופי במילה היו קלות יותר לזיהוי בהשוואה לעיצורים קוליים, ומילים בעלות עיצור צלילי במיקום תחילי היו קלות יותר לזיהוי בהשוואה לעיצורים חוסמים. ניתוח השגיאות אפשר לתאר מדרג קושי של תפיסת פונמות שונות בעברית.
דיון: המשתנים המשפיעים על זיהוי מילים חד הברתיות צריכים להלקח בחשבון בעת הרכבה של רשימות מילים מאוזנות למבחני זיהוי דיבור ברעש בשפה העברית. בנוסף לכך, נתונים אלו וניתוחי השגיאות עשויים לתרום להבנייה שיטתית של תוכנית התערבות בשיקום שמיעה ובתפיסת דיבור על רקע רעש.
