רבות נכתב על תחומי המודעות הפונולוגית ושיום אותיות, ואין עוררין על כוחם הרב כמנבאים המרכזיים לרכישת קריאה וכתיבה במערכות כתב אלפביתיות. בצד זאת, מעט מאוד ידוע על טיב הקשר בין שתי היכולות האלה, ונשאלת השאלה האם הן נשענות על תהליכים קוגניטיביים ולשוניים דומים או נפרדים? שאלה זו רבת ערך בהקשר המחקרי, שכן היא עשויה לתרום לשאלה ההיסטורית: האם קיימים סוגים שונים (subtypes) של לקויות קריאה? אחת הדרכים לבחון זאת היא דרך בדיקת קיומה של דיסוציאציה בין היכולות; במידה שישנם ילדים המראים קושי בתחום אחד בצד יכולת טובה בתחום השני, הרי שסביר כי מדובר ביכולות הנפרדות זו מזו. ההרצאה תציג ראשית את השונות הרבה בהגדרת שני התחומים האלה ודרכי בדיקתם, ואת ההשלכות של שונות זו על ממצאים מחקריים כמו גם אבחוניים. בהמשך, יוצגו ממצאים משני מחקרים: הראשון, מחקרה של ברנשטיין (2014) שבדקה 100 ילדים בסוף גן חובה, והשני, מחקר נורמות ארצי שנערך במסגרת פיתוח מבדק קריאה וכתיבה בכיתות א` (ראמ"ה ומשה"ח, 2014). משני המחקרים עולה בבירור כי קיימת דיסוציאציה בין היכולות, כאשר קבוצת הילדים שהראו ביצועים נמוכים מתפלגת לכאלה המראים קושי בשיום אותיות בצד מודעות פונולוגית טובה, כאלה המראים קושי במודעות פונולוגית בצד שיום אותיות גבוה ואלה המראים קושי בשני התחומים יחדיו. מעניין עם זאת, כי אופן התפלגות הקבוצות היה שונה בין המחקרים, ואף בתוך מחקר הנורמות מבדקי מודעות פונולוגית שונים הניבו התפלגויות שונות. ההרצאה תדון בממצאים, ובפרט תדון בהשלכות החשובות של ממצאים אלה לאבחון ולטיפול בתקופת טרום קריאה-כתיבה ובשלבים הראשונים של רכישת הקריאה והכתיבה.
ברנשטיין, א`. (2014). מודעות פונולוגית וידע שמות האותיות בגן חובה: יכולות קשורות או נפרדות? פרויקט גמר במסגרת החוג להפרעות בתקשורת, אוניברסיטת תל אביב.
מבדק קריאה וכתיבה בכיתה א` (תשע"ה). בהוצאת הרשות הארצית למדידה ולהערכה (ראמ"ה)ומשרד החינוך
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Rama/AarachaBeitSifrit/MivdakHebrew.htm
