הקדמה: מטרת הניתוח להשתלת שתל שבלולי היא החדרת מערך האלקטרודות אל הסקלה טימפני בשבלול. במרבית המקרים, כאשר האנטומיה תקינה, החדרת האלקטרודות חלקה, מלאה ולמיקום הנכון. במקרים בהם ישנם פגמים מבניים באוזן הפנימית האתגר הניתוחי רב ועולה הסיכוי להחדרת האלקטרודה במיקום לא נכון, בתוך השבלול ואף מחוצה לו.
מטרות: תיאור שיטת ביצוע הניתוח תוך שימוש בשיקוף (fluoroscopy) בילדים עם פגמים אנטומיים קשים והצגת תוצאות ההשתלות בעזרת השיקוף מבחינת מספר האלקטרודות הפעילות בשבלול ותפקוד המושתלים.
שיטות: בין השנים 2009-2014 בוצעו במרכז שתל השבלול בשערי צדק 15 השתלות ב-9 ילדים בסיוע שיקוף תוך-ניתוחי. בכל האוזניים שהושתלו היו פגמים מבניים קשים. הגיל הממוצע בזמן ההשתלה היה 3.5 שנים (טווח בין 11-1 שנים). שישה מן הילדים עברו השתלה דו-צדדית (בניתוחים נפרדים) ושני ילדים עברו השתלה חוזרת כאשר ההשתלה הראשונית נעשתה במרכזים אחרים ללא שיקוף ומערך האלקטרודות לא היה במיקום נכון.
ממצאים: בכל 15 ההשתלות שבוצעו בסיוע השיקוף לא הייתה עדות בהדמיה או בבדיקות אלקטרו-פיזיולוגיות לקיפול, שבירה או נזק לאלקטרודות. בכל הילדים הוכנסו כל האלקטרודות לשבלול פרט למקרה אחד בו הייתה החדרה חלקית. לא הייתה החדרה חוץ שבלולית בכל המקרים. מספר האלקטרודות הפעילות בזמן ההפעלה היה מלא ב-9 מתוך 15 ההשתלות ונע בין 15-20 בשאר. בכל האוזניים הילדים הבחינו בכל 6 צלילי הלינג וב-13 מתוך 15 האוזניים היה גם זיהוי של הצלילים האלה.
מסקנות: השיקוף מהווה כלי עזר יעיל וחשוב בניתוחי השתלה מורכבים כאשר לא ניתן לחזות בוודאות את כיוון התקדמות מערך האלקטרודות. השימוש בשיקוף הוא פשוט ובטוח לצוות ולמושתל, וכפי שהודגם בעבודה זו, התוצאות בעזרתו טובות בילדים עם פגמים קשים במבנה השבלול.
