נושא העבודה ומטרותיה: DAF ו- FAF הינן טכניקות להפרעה במשוב השמיעתי. DAF- Delayed Auditory Feedback מציגה לדובר משוב שמיעתי מעוכב במס` מילי שניות, ואילו FAF- Frequency Altered Feedback מציגה משוב שמיעתי השונה בתדירותו לעומת תדר הדיבור של הדובר. שתי הטכניקות הללו ידועות כמגבירות את שטף הדיבור אצל חלק מהמגמגמים. אך אופן השפעתן והמנגנון בו הן פועלות עדיין לא הוכחו. ידוע שמצבים מפחיתי חרדה, גם הם מסוגלים להגביר את שטף הדיבור אצל מגמגמים. בנוסף נמצא קשר חיובי בין חומרת הגמגום לבין רמת החרדה החברתית, וקשר חיובי בין חומרת הגמגום לבין התועלת שמופקת מ DAF ולכן הועלתה השערה שקיים קשר בין חומרת החרדה החברתית וחרדה מסיטואציות דיבור לבין התועלת שמופקת מטכנולוגית DAF. מטרות המחקר היו לבדוק האם DAF ו-FAF אכן משפרות את שטף הדיבור והאם השיפור המשמעותי יותר מתרחש תוך כדי קריאה או דיבור ספונטני. וכן לבדוק איזו טכנולוגיה יעילה יותר בהגברת השטף במגמגמים, DAF או FAF. ולבסוף לבדוק האם קיים קשר בין רמת החרדה החברתית בכלל וחרדה מסיטואציות דיבור בפרט לתועלת שהופקה מ DAF במגמגמים בוגרים בשיחה חופשית ובקריאה.
שיטת המחקר: במחקר השתתפו 21 נבדקים בגילאי18-65 שנים, מתוכם 3 נשים ו18 גברים. הנבדקים מלאו שאלון לייבוביץ לחרדה חברתית ושאלון SSC (Speech-situation checklist). לאחר מכן בסדר אקראי כל נבדק ניהל שיחה קצרה וקרא קטע קצר בשלושה מצבים: 1. בלי טכנולוגיה 2. עם DAF 3.עם FAF. נעשה שימוש באפליקציה חדשה למכשיר ה-iPhone המאפשרת שימוש בשתי הטכנולוגיות הנ"ל.
תוצאות: נמצא ששתי הטכנולוגיות מגבירות את שטף הדיבור במטלות שיחה וקריאה. לא נמצאו הבדלים בין שתי הטכנולוגיות DAF ו- FAF . בנוסף לא נמצא מתאם בין חומרת החרדה החברתית הכללית וחרדה מסיטואציות דיבור לבין התועלת שהופקה מ DAF.
מסקנות: DAF ו- FAF נמצאו כטכנולוגיות שיכולות להגביר את שטף הדיבור במגמגמים. לא קיים הבדל מובהק ביניהן ובהשפעתן במהלך קריאה לעומת שיחה חופשית. למרות שלא נמצא קשר בין DAF לחרדה, נבדקים דיווחו שההשפעה של DAF חיובית ושהם חשים שהיא מיטיבה עם הדיבור שלהם, גם במקרים בהם לא נמצא שיפור בשטף הדבור.על פי ממצאים אלה, התחושות החיוביות של הדובר המגמגם לא מתרחשות בהכרח במקביל להגברת השטף.
