עם העלייה במספר הזקנים לקויי השמיעה המשוקמים באמצעות שתל השבלול קיימת הסכמה שהינם מפיקים תועלת מהשתל. יחד עם זאת, קיימת שונות משמעותית ביכולות תפיסת דיבור ועדיין לא ברורה תרומתם היחסית של מרכיבים פריפריים (ברמת השבלול), שמיעתיים-מרכזיים וקוגניטיביים. מבחני תפיסת דיבור בהם נעשה שימוש בקליניקה רגישים במידה מסוימת לקשיים בתפיסת דיבור של המושתלים הזקנים אך אינם משקפים את מידת מעורבותם של המשאבים הקוגניטבים, כגון קשב וזיכרון, בתהליך. פוטנציאלים שמיעתיים מעוררים תלויי אירוע (Auditory event-related potentials – AERPs) מאפשרים להעריך את התיהלוך בזמן של שלבים תפיסתיים ובתר- תפיסתיים של עיבוד המידע ובכך יתרונם לחקר העיבוד השמיעתי-קוגניטיבי במושתלים.
מטרת המחקר הנוכחי היתה לאפיין ולהעריך את התפקוד השמיעתי- קוגניטיבי בקרב זקנים מושתלים באמצעות רישום AERPs ומדדים התנהגותיים בזמן ביצוע מטלת סטרופ שמיעתית. השתתפו במחקר ארבע קבוצות: 1) מושתלים פוסט-לינגוואלים שהושתלו בגיל 60 ומעלה ומשתמשים בשתל לפחות 6 חדשים, 2) זקנים בעלי שמיעה בתחום הנורמה לגילם מותאמים בגיל ובמין לקבוצת המושתלים, 3) מושתלים פוסט-לינגוואלים צעירים (בני 18-42 שנים) המשתמשים בשתל לפחות 6 חדשים, 4) צעירים בעלי שמיעה בתחום הנורמה. גירויי הסטרופ כללו את המילים "אבא" "אמא" בקול אשה ובקול גבר שהוצגו במטלת 'מין דובר' בה התבקשו לזהות את מין הדובר (אשה\גבר) ולהתעלם ממשמעות המילה (אמא\אבא). הגירויים התואמים כללו את המילה "אבא" בקול גבר ו"אמא" בקול אשה. הגירויים הסותרים כללו את המילה "אבא" בקול אשה ו"אמא" בקול גבר. לנבדקים הזקנים הועבר שאלון ה- Mini Mental State Examination, ומבחן קשב שמיעתי (digit span forward\backward).
תוצאות המחקר הראו שעיבוד שמיעתי- קוגניטיבי של זקנים וצעירים בעלי שמיעה בתחום הנורמה הינו דומה במדדים הבאים: אחוזי הדיוק, גודל אפקט סטרופ, ועיבוד חושי-תפיסתי כפי שבא לידי ביטוי בחביונות הרכיבים P1, N1, P2. בשונה מהנבדקים הצעירים, הנבדקים הזקנים הראו הארכה בזמן העיבוד התפיסתי כפי שהתבטא בחביון רכיב P3, הארכה בזמן התגובה ההתנהגותי, שכיחות נמוכה של הופעת רכיב בתר-תפיסתי N4, ופעילות נוירלית מוגברת באזורים שמיעתיים קורטיקליים. העיבוד השמיעתי-קוגניטיבי בקרב זקנים מושתלים וזקנים בעלי שמיעה בתחום הנורמה לגילם נמצא דומה באחוזי הדיוק, זמן התגובה, גודל אפקט סטרופ, העיבוד החושי-תפיסתי (N1), ושכיחותו הנמוכה של הרכיב הבתר-תפיסתי N4. מאידך זקנים מושתלים הראו הארכה מובהקת בזמן העיבוד התפיסתי. למרות ששתי קבוצות הזקנים עשו שימוש באסטרטגיית עיבוד מידע סותר (conflict processing) משולב, תפיסתי ובתר-תפיסתי, המושתלים הקצו יותר משאבים תפיסתיים בהשוואה לשומעים. העיבוד השמיעתי-קוגניטיבי בקרב צעירים מושתלים וצעירים בעלי שמיעה בתחום הנורמה נמצא דומה באחוזי הדיוק, זמן התגובה, גודל אפקט סטרופ, והעיבוד החושי-תפיסתי (N1). מאידך צעירים מושתלים הראו הארכה מובהקת בזמן העיבוד התפיסתי, ואסטרטגיה משולבת תפיסתית ובתר- תפיסתית בשונה מהשומעים שעשו שימוש באסטרטגיה בתר-תפיסתית בעיקר. לסכום, הערכה משולבת של העיבוד השמיעתי-קוגנטיבי באמצעות מדדים אלקטרופיזיולוגיים והתנהגותיים בזמן ביצוע מטלת סטרופ חשף תיהלוך בזמן ואסטרטגיית עיבוד מידע שונים בקרב מושתלים זקנים שלא בא לידי ביטוי במדדים ההתנהגותיים בלבד. ההשוואה בין קבוצות המחקר מאפשרת הערכת ההשפעה של הגיל, השתל והאינטראקציה ביניהם, על עיבוד שמיעתי-קוגניטיבי.
