בחינת היבטים פיזיולוגיים שמיעתיים בעזרת בדיקת ה- (Vestibular Myogenic Evoked Potentials (VEMP

ד"ר מרדכי הימלפרב 1,2,3 ד"ר יעל נווט 1,2 ד"ר אופיר הנדזל 2,3
1המחלקה להפרעות בתקשורת, אוניברסיטת אריאל, אריאל
2היחידה לשמיעה ודיבור, המערך למחלות אף אוזן וגרון, ניתוחי ראש וצוואר, פה ולסת, המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי, תל אביב
3הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב

רקע: בדיקת ה- (Vestibular Myogenic Evoked Potentials (VEMP מעריכה את תפקודם של האברים האוטוליטיים (saccule, utricle) ומהלכן הוסטיבולרי המרכזי כולל ה- vestibulo-collic reflex בתהליכים חולניים של האוזן הפנימית. בעזרת אלקטרודות שטח נרשמים שינויים בפעילות חשמלית של שרירי הצוואר (cervical – cVEMP) או שרירי העיניים (ocular – oVEMP) בתגובה לגירויים אקוסטיים. הבדיקה מבוססת על רגישות שמיעתית מסוימת של האברים האוטוליטיים אשר במהלך ההתפתחות האבולוציונית שימשו גם כאיבר שמיעה.

היכולת לבחון אלקטרופיזיולוגית את הפעילות של התאים הרגישים לגירויים שמיעתיים מחוץ לשבלול (במערכת הוסטיבולרית) מעניקה הזדמנות לבחינת היבטים פיזיולוגיים שמיעתיים בעזרת מערכת פיזיולוגית השונה ממערכת השבלול.

מטרה: לבחון היבטים פיזיולוגיים שמיעתיים בעזרת בדיקת ה- VEMP.

שיטות: תוצגנה שתי עבודות. בעזרת בדיקת ה- VEMP בוחנת האחת את אפקט החסימה (occlusion effect) והשנייה את בדיקת ה- Weber. בראשונה בוצעה הבדיקה לפני ולאחר חסימת תעלת השמע החיצונית בעזרת פקק ספוגי ורישום ה- VEMP נעשה כאשר הגירוי האקוסטי בהולכת עצם נתן בעזרת מתנד על עצם המסטואיד בצד הרישום. בשנייה בוצע הרישום בשתי האוזניים לפני ולאחר חסימת אחת מתעלות השמע החיצונית והגירוי הגרמי נתן במצח (קו האמצע).

תוצאות: בעבודה הראשונה (occlusion effect) נמצאה משרעת גדולה יותר משמעותית של מכלל הגלים P13-N23 לאחר חסימת התעלה ואילו סף הגלים הראה נטייה לא משמעותית לשיפור. בעבודה השנייה (Weber), נמצאה אמפליטודה גבוהה יותר של מכלל הגלים P13-N23 בצד החסום רק במחצית הנבדקים.

דיון ומסקנות: אפקט החסימה הוכח בעזרת בדיקת ה-VEMP בעוד בדיקת ה- Weber הוכחה רק במחצית הנבדקים. הממצאים מלמדים שנתן לבחון היבטים פיזיולוגיים שמיעתיים בעזרת בדיקת ה- VEMP. אבל, אפשרות זו אינה נטולת בעיות ותהיות הן מצד המבנה והיכולות השמיעתיות של התאים התחושתיים של האברים האוטוליטיים והן מצד מנגנון הגירוי האקוסטי של תאים אלה בהולכת אוויר ובהולכת עצם ועוד רבה הדרך לבחינת נושא זה. 









Powered by Eventact EMS