מאמר זה מתאר מהלכי אבחון וטיפול של מטופלים בשכבת גיל שונה שהגיעו בעקבות גמגום קלוניק או טוניק קלוניק קשה.טיפולים אלו אופיינו במכנה משותף זהה.אחת מאותם המטופלים,ילדה בת שבע שהגיע עם אמה בשל גמגום טוניק קלוניק שהחל חודש וחצי קודם.קלינאית התקשורת בעבר טיפלה בילדה ובשני אחיה בבעיות היגוי ודיבור והכירה את המשפחה כמשפחה נינוחה ולא מלחיצה וידעה כי טיפול אצל קלינאית תקשורת נחשב כחוג חוויתי בעיניהם.במשך השיחה היא חשה כי לא מדובר בגמגום אופייני שהחל בגיל שבע אלא בגמגום נסיבתי. אותה שיחת אבחון התנהלה בפתיחות עם כי בקושי בשל גמגומה הכבד של הילדה.תוך כדי הדברים ניסתה המטפלת למצוא כוון לגורם אפשריאך רק בסופו של האבחון גילתה רחל את הנקודה הבעייתית. סיכומו של טיפול זה הביאו להשלכות מידיות. הילדה הפסיקה לגמגם במקום. מסקנותיו של אותו טיפול וטפולים רבים אחרים בתחום הגמגום במשך שנות עבודתה הביאו את רחל להשערות מעניינות ביותר.שנים רבות של מחקר לא הביאו לגורם אחד אבסולוטי לגמגום. ההנחה היא כי אין גורם אחד מכיוון שיש מספר גורמים.הייתכן וסודו של הגמגום טמון בסוד או מדובר בסיבה נוספת? האם אותו גמגום מטריד ומתסכל כ"כ יכול לבא כתוצאה מסודות טמונים אף מדורות קודמים ומועברים בטרנס גנטי לצאצאים וגורמים בלימה ומעצור למערכת הדיבור???
מילות מפתח:גמגום,גורם,סוד
