מציאת ערכי הסוכר בפלסמה ביילודים בריאים, וזיהוי גורמי סיכון לערכי סוכר נמוכים

מטרה: מציאת ערכי הסוכר בפלסמה ביילודים בריאים, וזיהוי גורמי סיכון לערכי סוכר נמוכים.

רקע תיאורטי: מזה שנים מתנהל דיון בספרות בנוגע לערכי הסוכר ביילודים. בלידה פוסקת אספקת הסוכר על ידי השליה, וחלה צניחה ברמות הסוכר בפלסמה עד לשפל סביב גיל שעתיים. מכאן רמות הסוכר עולות הודות למספר מנגנונים הורמונליים, שמזרזים את ייצור הגלוקוז לשם אספקת צרכיו המטבוליים של היילוד. כשל בתפקוד מנגנונים אלה עלול לגרום להיפוגליקמיה, והראשונה להיפגע מכך היא רקמת המוח, שהמטבוליזם שלה מבוסס בעיקר על גלוקוז. בשל פוטנציאל הנזק הנוירולוגי והעדר סימפטומים במרבית המקרים, קיים דיון בספרות בנוגע לערך הגלוקוז שעשוי להבדיל בין ערכים תקינים לפתולוגיים, וכן בנוגע לגורמי סיכון להיפוגליקמיה כמו סוכרת, פגות או משקל לידה נמוך או גבוה.

בעבודתנו בדקנו את ערכי הסוכר בלידה בקבוצה גדולה של יילודים בריאים, בכדי להגדיר את טווח ערכי הסוכר התקינים באוכלוסייה, וכן בכדי לזהות גורמי סיכון לרמות סוכר נמוכות בלידה.

שיטת מחקר: אספנו באופן רטרוספקטיבי נתונים של כ-4,000 יילודים בריאים, שנולדו במשך כ-4 חודשים בביה"ח שערי צדק. הנתונים שנאספו: ערך הסוכר הראשון לאחר הלידה, משקל הלידה, שבוע ההיריון וקיום סוכרת אימהית. לצורך איתור גורמי סיכון להיפוגליקמיה נקבע ערך סוכר של 47 מ"ג/ד"ל כגבול בין ערך תקין לפתולוגי.

ממצאים: ערך הסוכר הממוצע היה 60.2 מ"ג/ד"ל, והערך החציוני – 58 מ"ג/ד"ל. ב-10% מהיילודים נמצא סוכר נמוך מ-45 מ"ג/ד"ל, וב-3% נמוך מ-39 מ"ג/ד"ל.

משתנים שזוהו כגורמי סיכון להיפוגליקמיה: שבוע הריון מוקדם, וסוכרת שנזקקה לטיפול תרופתי (GDMA2 או T1DM). שיעור ערכי סוכר נמוכים מ-47 מ"ג/ד"ל בקרב יילודים שנולדו במהלך שבוע הריון 38, 37 ו-36 היה 20.2%, 25.4% ו-32.3% בהתאמה, בהשוואה ל-11.8% מהיילודים שנולדו מהשבוע ה-39 ואילך. ערכי סוכר נמוכים נמצאו ב-31.4% מהיילודים לנשים שאובחנו בהריון כסובלות מ-GDMA2, וב-33.3% מהנשים שסבלו מ-T1DM כבר לפני ההיריון, לעומת שכיחות של 13.9% בנשים בריאות, ו-14.5% בנשים שאובחנו כסובלות מ-GDMA1 ואוזנו בדיאטה.

משקל לידה נמוך (SGA) או גבוה (LGA) יחסית לגיל ההיריון וכן משקל נמוך או גבוה באופן אבסולוטי לא זוהו כגורמי סיכון, למעט משקל לידה נמוך מ-2,500 גרם שנמצא כקשור לשיעור גבוה של היפוגליקמיה

דיון: הממצאים שעלו בעבודתנו תואמים מידע קודם בספרות ביחס לשבוע הריון מוקדם ולסוכרת אימהית כגורמי סיכון לערכי סוכר נמוכים בלידה, ונוכחותם מחייבת מעקב הדוק. הנתונים אודות משקל הלידה מפתיעים, בכך שמשקל לידה נמוך או גבוה יחסית לשבוע ההיריון אינו מהווה גורם סיכון להיפוגליקמיה, למעט משקל נמוך מ-2,500 גרם. ממצאים אלה מעלים צורך לבחון מחדש את השאלה באלו יילודים יש לעקוב אחר ערכי סוכר, ומכוונים לכך שהמעקב מוצדק רק ביילודים בשבוע הריון מוקדם (≤38), ביילודים לאם סוכרתית שמטופלת בתרופות, וביילודים במשקל לידה ≤2,500 גרם.