העבודה מתמקדת בשלושה עיוותי קבלת החלטות בפרויקטים של תוכנה: 1) הערכת חסר של זמן (time-underestimation) - הערכה מוטה כלפי מטה של הזמן הדרוש להשלמת פרויקט תוכנה, 2) תכולת-יתר (over-scoping) - הגזמה בהכנסת יכולות לתכולה של פרויקט תוכנה, 3) דרישת-יתר (over-requirement) - הכנסת דרישות מעל ומעבר לצרכי הלקוח/ה או השוק, העיוות האבסורדי מכולם לו מוקדשת עקר העבודה. במסגרת תורת קבלת החלטות תיאורית, מקדישים כלכלנים התנהגותיים תשומת לב רבה לפתרונות המצמצמים הטיות התנהגותיות כגון: כשל התכנון (planning-fallacy) - נטייה של בני אנוש בתכנון משימה להעריך זמן בהערכת חסר ותועלת בהערכת יתר, והאפקטים של הבעלות (endowment-effect) - נטייה של בני אנוש ליחס לחפצים בבעלותם ערך גבוה יותר מאשר לחפצים בבעלות אחרים, ואיקאה (IKEA-effect) - נטייה של בני אנוש להעריך הערכת יתר חפצים פרי יצירתם.
בסדרת ניסויים, מחקר זה מראה באופן אמפירי שהטיות אלה, המשקפות התנהגות לא רציונאלית, באות לידי ביטוי בקבלת החלטות בפרויקטים של תוכנה. למשל, אחד הניסויים בדק האם באמצעות גישות המומלצות להתמודדות עם הטיית התכנון (planning-fallacy) ומתבססות על התבוננות חיצונית (outside-view), להבדיל מפנימית, ניתן לצמצם בעיות חוזרות ונשנות בתכנון פרויקטי תוכנה. משתתפי הניסוי חולקו באופן מקרי לארבע קבוצות על ידי תפעול של (I) מידע השוואתי לגבי זמני השלמת פיתוח בעבר (יש/אין), (II) נקודת מבט תפקודית (מפתח/יועץ). לאחר שהוצג להם פרויקט תוכנה מיועד לפיתוח הם התבקשו: (א) להעריך זמני פיתוח של יכולות אפשריות בתוכנה, (ב) להמליץ אילו מהיכולות על הפרויקט להכיל תחת מגבלת זמן. תוצאות ניסוי זה מראות שתופעות הערכת חסר של זמן, תכולת-יתר, ודרישת יתר מתרחשות תוך כדי קבלת החלטות תכנון פרויקטים של תוכנה, ושמידע השוואתי לגבי זמני פיתוח מפחית אך לא מונע אותן. בנוסף, נקודת מבט תפקודית מצמצמת תכולת-יתר ודרישת-יתר, כשמפתחים נוטים להן יותר מיועצים. לתוצאות ניסוי זה, וניסויים אחרים שיוצגו, חשיבות מחקרית לגבי מתן הסבר לעיוותים בקבלת החלטות תכנון תוכנה והצעת פתרונות, כמו גם חשיבות מעשית בעצם הסבת תשומת הלב של מנהלי פיתוח תוכנה הן לעיוותים והן לפתרונות.