וירוסים ממשפחת ההרפס כגורמים לשיתוק אדיופתי של עצב הפנים בילדים  

רקע: שיתוק אדיופתי של עצב הפנים (Bell`s Palsy ) מופיע בילדים בשכיחות של 10/100,000 , ברוב המקרים לא נמצא הגורם האטיולוגי.

מטרה: לבדוק את יעילות ה- PCR כמזהה גורמים אטיולוגים בשיתוק של עצב הפנים בילדים, ולהעריך את השכיחות של וירוסים ממשפחת ההרפס (HSV2, HSV6, HSV1, CMV EBV וVZV) במחלה זו.

שיטת איבחון: בדיקת שכיחות וירוסים ממשפחת ההרפס באמצעות PCR מדגימת רוק ודמעות בילדים עם שיתוק חריף של עצב הפנים ללא אטיולוגיה ברורה, בהשוואה לדגימות שנלקחו מקבוצת ביקורת תואמת גיל ומגדר.

תוצאות: נבדקו 25 ילדים עם שיתוק חריף של עצב הפנים ו25 ילדים בקבוצת ביקורת, מתוכם 17 בנות ו8 בנים. בPCR נמצאו הממצאים הבאים:

HSV1 חיובי ברוק של שלושה ילדים מקבוצת המחקר (p=0.24) ובדגימה אחת מהדמעות (p<0.99), בקבוצת הביקורת לא היו דגימות חיוביות .

HSV6חיובי ברוק של 13 ילדים מקבוצת המחקר (p=0.78) וב-11 ילדים בקבוצת הביקורת, בדגימות מהדמעות HSV6 חיובי לשני ילדים מקבוצת המחקר ואחת בקבוצת הביקורת (p<0.99).

CMV -חיובי הודגם רק בילד אחד מקבוצת הביקורת בדגימה מהרוק (p<0.99).

EBV חיובי הודגם רק ברוק, בשני ילדים מקבוצת המחקר וב-4 ילדים בקבוצת הביקורת (p=0.67).

מסקנות: בדיקת PCR מהדמעות רגישה יותר מבדיקת רוק לזיהוי גורמים אטיולוגים לשיתוק אדיופתי של עצב הפנים. HSV1 חשוד כגורם לשיתוק אידיופתי של עצב הפנים, אם כי התוצאות ללא משמעות סטטיסטית יתכן עקב גודל המדגם. ביתר הוירוסים שנבדקו לא נראה קשר למחלה. מומלץ על הרחבת המחקר.