עבודות רבות הראו שכאשר אשך נשאר טמיר לאחר גיל שנה התפתחותו לקויה ותפקודו ירוד. בשל כך ההנחיות הקליניות של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליצות לבצע את הניתוח לפני גיל שנה. מחקר רב משתתפים בארה"ב הראה שלמרות הנחיות אלו, רק-16% מהתינוקות בארה"ב עוברים את הניתוח במועד המומלץ ורק-43% עוברים את הניתוח לפני גיל שנתיים. ממצא זה מעורר דאגה והוא הבסיס למחקרנו בו אני מעונינים לבדוק מהוא גיל הילדים העוברים ניתוח לקיבוע אשך טמיר במוסדנו, ובמידה וקיים איחור במועד הניתוח לעומת הגיל המומלץ, איתור הגורמים לאיחור בתיזמונו.
חולים ושיטות: בדיקה רטרוספקטיבית של הילדים שעברו ניתוח לקיבוע אשך טמיר במוסדנו בין השנים 2002-2013. נבדק גיל המטופלים בזמן הניתוח וכן נתונים נוספים. בחשד להפנייה מאוחרת לרופא מנתח תשאלנו רופאי ילדים לגבי המועד בו הם נוהגים להפנות ילדים הסובלים מאשך טמיר לאורולוג או כירורג ילדים.
תוצאות: 813 ילדים עברו ניתוח לקיבוע אשך טמיר במוסדנו. חציון גיל הילדים בזמן הניתוח היה-1.49שנים. 11% מהילדים עברו את הניתוח לפני גיל שנה, 64% לפני גיל שנתיים. נתונים אלו יציבים לאורך השנים. לא היו הבדלים בגיל המנותחים בין מבוטחי ארבעת קופות החולים השונות. חציון גיל הניתוח בילדים אלו הינו שנתיים. 63 רופאי ילדים נשאלו לגבי הזמן בו הם נוהגים להפנות מטופל הסובל מאשך טמיר לרופא מומחה. רופאים אלו סבורים שהם מפנים ילדים בגיל חציוני של שנה (טווח של 0.5-3 שנים).
מסקנות: מחצית מהילדים המנותחים במוסדנו מנותחים לפני גיל שנה וחצי ורובם עוברים את הניתוח לפני גיל שנתיים. נתונים אלו טובים יותר מבארה"ב, אך אינם אופטימלים. יש להעלות את המודעות לניתוח מוקדם בקרב רופאי הילדים הראשוניים והמנתחים.
