בחירת החומרים למבנה לוויין נבחנת בשני מישורים: הראשון הוא בחירת חומרים על מנת להבטיח את הביצועים הפונקציונאליים של המכלול/מבנה. השני הוא ניתוח הדגרדציה בתכונות החומרים שעלולה להתרחש עקב החשיפה לתנאי החלל. בחייו של לוויין ניתן לציין שלושה שלבים עיקריים שבכל אחד מהם נדרשת התייחסות מיוחדת בהקשר של בחירת חומרים ותהליכים והם: א) השלב עד לשיגור , ב) שלב השיגור וההכנסה למסלול, ג) .שלב השרות הממושך בחלל. עד השיגור, נדרשת הקפדה על רמת ניקיון גבוהה הנדרשת מחלקי לוויין, למניעת זיהומו בזיהום חלקיקי ו/או מולקולרי שעלול להתנדף בוואקום הגבוה בחלל ולפגוע במערכות הרגישות של הלוויין. בשלב השיגור, נדרש מחומרי המבנה לעמוד במאמצים סטטיים ודינמיים עקב רעידותורעש אקוסטי. בשלב זה חשוב שחלקי המבנה יהיו גם בעלי יכולת ריסון ושיכוך רעידות, על מנת למנוע נזק למכלולים המורכבים עליהם. בשלב השלישי, בעת השרות הממושך בחלל, אמור מבנה הלוויין לשמור על יציבותו הממדית וגם לקחת חלק בבקרה התרמית. כמו כן חומרי המבנה חייבים להיות בעלי הגזה נמוכה כדי למנוע זיהום של מערכות רגישות בלוויין. תנאי החלל האופייניים, להם יכולה להיות השפעה על תכונות החומרים במהלך השרות הם: ואקום, טמפרטורות קיצון, מחזורים תרמיים, קרינה וחמצן אטומי. חלקי המבנה בלוויין אופייני, עשויים ברובם מחומרים מרוכבים ועל פי רב בעלי מבנה סנדביץ (מבנה בעל קשיחות גבוהה ומשקל נמוך). התכונות העיקריות המייחדות את החומרים המרוכבים ואשר מקנות להן יתרון בבניית חלקי מבנה לוויין הם: משקל סגולי נמוך, מודול אלסטיות וחוזק סגוליים גבוהים מאד , מקדם התפשטות תרמית נמוך וקרוב לאפס והיכולת לשלוט עליו על ידי בחירת סוג הסיבים וכיוונם בלמינט. בתכנון וייצור של פנלים למבנה לוויין, הקו המנחה הוא "אפס ליקויים" ושמירה על ניקיון מרבי. כל החומרים שבשימוש, חייבים לעמוד בקריטריון דרישות ה- המקובלות בלוויינים. כל חומרי הגלם נבדקים בבדיקות קבלה קפדניות , הייצור מלווה בדגמים מלווים להוכחת כל שלב ושלב בתהליך הייצור.
