רקע: התעללות מינית בילדים ומתבגרים הינה תופעה שכיחה למדי ובעלת השלכות ונזקים קצרי וארוכי טווח,. בישראל לא נחקרו היטב המאפיינים הסוציו-דמוגרפיים והקליניים של ילדים קורבנות התעללות מינית
מטרת המחקר: העבודה באה להרחיב את הידע על התופעה תוך התייחסות למאפיינים דמוגרפים, משפחתיים ואישיים של הקורבנות, מאפייני התוקף ומאפייני אירוע התקיפה תוך כדי למידת השפעותיהם ההדדיות של מאפיינים אלו על ממצאים בבדיקה הגופנית, בדיקות המעבדה וזמן עד הדיווח.
שיטות המחקר: מחקר רטרוספקטיבי שכלל 140 ילדים ומתבגרים בגילאי 0 שנים עד 18 שנים שנבדקו במרכז לנפגעי תקיפה מינית במרכז הרפואי בני ציון, חיפה, בין השנים 2009 - 2013. כ 80 פרמטרים שונים הקשורים במקרי ההתעללות נאספו מגיליונותיהם הרפואיים, הדיווחים הסוציאליים ובדיקות המעבדה של כל הפונים למרכז בתקופת המחקר.
ממצאים: מהנבדקים 81.43% (n=114) היו בנות. ממוצע הגילאים עמד על 11.81 שנים (טווח 1-17 שנים), כאשר 46.43% (n=65) היו מתחת לגיל 14. 77.86% (n=109) מהנבדקים היו יהודים, 78.57% (n=110) היו תושבי עיר, 43.57% (n=61) מהקורבנות היו מוכרים לשירותי הרווחה.
63.57% (n=89) מהמקרים הגיעו למרכז תוך שבוע מאירוע התקיפה. התוקף היה קרוב משפחה של הקורבן או מוכר לו ב 81.43% (n=114) מהמקרים. רק ב15% (n=21) מהמקרים היו ממצאים החשודים לתקיפה מינית בבדיקה הגנטלית. בעת קליטת המקרים נלקחו בדיקות מעבדה ל58.57% (n=82) מהנפגעים, לא התגלתה אף מחלה המועברת במגע מיני (STI), אם כי היו 8 בדיקות חיוביות ל HSV-2.
מסקנות: זאת עבודה ראשונה מסוגה שמתארת את הפרמטרים הסוציו-דמוגרפים, הקליניים והמעבדתיים של קורבנות להתעללות מינית בארץ. עבודה זו יכולה לספק מידע רלוונטי לבניית שאלון מובנה וממוחשב שיקל על עיבוד נתוני מקרי ההתעללות במרכזים לנפגעי התעללות מינית בישראל.
