סיבוכים ריאתיים של פגות מאוחרת (מידיים ומאוחרים)  

רקע: ילדים שנולדים אחרי פגות מאוחרת (LATE PRETERM=LP) בשבוע 34+0 עד 36+6 ימים נמצאים בסיכון יתר לפתח סיבוכים מוקדמים (לאחר הלידה) ומאוחרים (בתקופת הילדות), בעיקר סיבוכים נשימתיים.

מטרת העבודה: לבדוק האם תינוקות LP הם בסיכון גדול יותר מאשר תינוקות שנולדו במועד לפתח בעיות נשימתיות מוקדמות ו/או מאוחרות.

שיטות: אוכלוסיית המחקר והביקורת כללה ילדים (פגים מאוחרים וילודים במועד) אשר נולדו בבי"ח צרפתי בנצרת בין השנים 2006-2008. עבור ילדים אלה נאספו נתונים מהתיק הרפואי בהתייחס לנתונים סביב הלידה ונתונים דמוגרפיים, חלק מהם הגיעו לבדיקת תפקודי נשימה ו/או מולא שאלון הורים.

תוצאות: נכללו בעבודה 134 פגים מאוחרים ו- 82 שנולדו במועד כביקורת, לא היה הבדל משמעותי מבחינת נתונים דמוגרפיים וגורמים סביבתיים, אולם מבחינת מהלך פרינטאלי, ניונטאלי, סיבוכי נשימה מוקדמים ומאוחרים ובדיקת תפקודי נשימה, העבודה הראתה כי יש הבדלים לרעת קבוצת הפגים. כאשר בקבוצת הפגות המאוחרת תינוקות אושפזו למשך מספר ימים גדול יותר לאחר הלידה (9.17±10.430 לעומת 2.96±1.299 בהתאמה), סבלו יותר מסיבוכים נשימתיים (14.9%) והזדקקו לחמצן (15.8%) יותר מאשר קבוצת הילדים שנולדו במועד עם הבדל סטטיסטי משמעותי.

כמו כן, ילדים בקבוצת הפגות המאוחרת טופלו יותר באינהלציות (79.1% לעומת 63.5%), אובחנו יותר כאסטמטיים ע"י רופא (37.2% לעומת 17.3%) ואושפזו יותר עקב בעיות במערכת הנשימה (16.3% לעומת 3.8%), מאשר ילדים שנולדו במועד.

בבדיקת תפקודי הנשימה (FEV1, FVC ו- FEF 25-75) באחוזים, הערכים בקבוצת הילדים שנולדו אחרי פגות מאוחרת היו נמוכים מאלה של הילדים שנולדו במועד כאשר ההבדלים מובהקים סטטיסטית.

מסקנות: ילדים שנולדו כפגים מאוחרים סובלים יותר מסיבוכים נשימתיים מידיים ומאוחרים וזאת בהשוואה לילדים שנולדו במועד. כך שאין באפשרותנו להתייחס לקבוצת ילדים אלה כאל ילדים שנולדו במועד.