רקע: מטלת הגיית רצף הברות נשנה ומהיר (רהנ"מ, Oral-DDK) משמשת כחלק מאבחון קליני של המערכת האורו-מוטורית ומספקת מידע חשוב על יכולת האדם להפיק תנועות דיבור מתואמות, מתוכננות ומהירות תוך שימוש במקומות חיתוך שונים. במטלה זו יש לחזור במהירות ובדייקנות על הברה אחת או על רצף הברות. בחינת ביצוע מטלת רהנ"מ על ידי ילדים מעלה חשש כי החזרה על רצף ההברות, היוצרת למעשה מילת תפל, עלולה להיות קשה או מבלבלת, ובכך לפגום ביכולת ההערכה הקלינית. על מנת להימנע מקושי זה בעת בדיקת ילדים בשפה האנגלית, נעשה שימוש במילה משמעותית ("buttercup" או "pattycake"). מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את יכולת ביצוע המטלה בקרב ילדים דוברי עברית, בהפקת מילת תפל (/pataka/) לעומת מילה הקיימת בשפה בעלת מאפיינים פונולוגיים דומים (בודקת /bodeket/).
שיטה: 60 משתתפי המחקר היו ילדים בגילי 9, 10 ו-11 שנים, דוברי עברית, בעלי התפתחות טיפוסית. כל משתתף ביצע פעמיים מטלת רהנ"מ במשך 10 שניות: א. הפקת מילת התפל /pataka/, ב. הפקת המילה /bodeket/ (סדר העברת המטלות היה מקרי). קצב ההפקה נמדד ונתוני המשתתפים נבדקו ונותחו.
תוצאות: בכל קבוצות הגיל, קצב ביצוע המטלה היה מהיר באופן מובהק עבור המילה האמיתית לעומת מילת התפל. כמו כן, נמצא כי קצב ביצוע המטלה עלה עם העלייה בגיל (לא נמצא הבדל בין המינים).
דיון ומסקנות: בעת הערכה של ילדים במטלת רהנ"מ, מומלץ להשתמש במילה משמעותית הקיימת בשפה, המשקפת באופן מהימן יותר את היכולות המוטוריות של הדיבור, וזאת במקום או בנוסף לשימוש מילת התפל, בהתאם למטרה האבחונית.
