ייעול העבודה והפחתת עומסים בתחנות בקרה ממוחשבות לשליטה על קו הייצור

פרויקט זה התבצע במחלקת ה- ROC ( Remote Operation Center ( במפעל הייצור של

חברת "אינטל" בקרית גת. תפקידה של המחלקה הוא לשלוט מרחוק, באמצעות תוכנת

מחשב, על ניהול חומר הגלם הנמצא בחדר הנקי, והעמסת המנות על המכונות בצורה

אופטימאלית. הפרויקט התמקד בתחנת עבודה השולטת על מכונות באזור ה- Lithography ,

אשר הפעלתה מורכבת ביחס לתחנות העבודה האחרות, בשל ריבוי הפעולות הידניות

המתבצעות בה.

מטרת הפרויקט הינה לקצר את זמני ביצוע הפעילויות המעמיסות ביותר על התחנה, על מנת

להשיג שתי מטרות עיקריות: ראשית, להביא לעליה בפרודוקטיביות, אשר תאפשר איחוד

תחנות, או להביא לכך שהעובד יתפנה לביצוע משימות נוספות. שנית, לשפר את שיטות

העבודה בתחנה בהיבט הארגונומי, דהיינו להקטין את כמות פעולות העכבר והמקלדת

שהעובד יבצע – וכך להפחית את ההסתברות של העובד להיות בסיכון גבוה לפגיעות שריר-

שלד ) MSD - Muscle Skeletal Disorders .)

שיטת העבודה בפרויקט כללה שלושה שלבים: ראשית, בנית מודל רגרסיה עבור ההסתברות

להיות בסיכון לפגיעות מסוג זה, בהתאם לחישוב המתבצע ע"י התוכנה למדידת סיכון

הנמצאת בשימוש בחברה. שנית, מציאת הפעולות המעמיסות ביותר על תחנת העבודה

)מפאת חזרתיות או אורך משימה(, ע"י כלי חקר עבודה, והצעת פתרונות ישימים לקיצורן.

השלב השלישי כלל חיזוי של ההפחתה בכמות שעות העבודה במשמרת, ובהסתברות לעובד

להיות ברמת סיכון גבוהה, לאור אימוץ השינויים שהוצעו.

המודל אשר באמצעותו נאמד הפוטנציאל לפגיעות MSD הינו מודל רגרסיה מולטינומית

אורדינאלית, כאשר המשתנה המוסבר הוא רמת הסיכון )רמה נמוכה, בינונית או גבוהה(.

המשתנים המסבירים המובהקים במודל, ברמת מובהקות של 0..., הינם מספר ההקלדות

)מקלדת(, מספר ההקלקות )עכבר(, האינטראקציה ביניהם ומספר שינויי הכיוון בעכבר.

הנתונים אשר על פיהם נבנתה משוואה זו, הינם נתוני השימוש היומי של משתמשים,

עובדים במחלקות השונות במפעל הייצור של חברת אינטל בקרית גת.

איתור הפעילויות המעמיסות ביותר על העובד בתחנה בוצע באמצעות חקר רב תצפיתי. זמן

החקר היה כ-. 0 שעות עם אינטרוול דגימה של . 0 שניות, והוא כלל תצפיות על כל ארבע

המשמרות במחלקה. תוצאות החקר הראו כי העומס בתחנה מתפלג עפ"י עיקרון פארטו –

11 משימות בלבד, מתוך כ-.. 1 משימות שונות המתבצעות בתחנה, אורכות כ 48%- מזמן

המשמרת. בהתאם לכך, נרשמו מספר הצעות לקיצור חלק מפעולות אלה.

לאחר מכן, בוצע חיזוי למספר שעות העבודה שיחסכו במשמרת, ולהפחתת ההסתברות

לפגיעות שריר-שלד, עקב יישום ההמלצות. חישוב זה התבסס על השינוי הצפוי במספר

פעולות העכבר והמקלדת, בהינתן ויוטמעו ההמלצות. על פי אומדן זה, הצפי להפחתת מספר

השעות הינו 0.40 שעות, מתוך 10 שעות במשמרת. משמע, יישום ההמלצות יאפשר הגדלת

הפרודוקטיביות בתחנת העבודה בכ 00%- . מלבד שיפור היעילות בתחנה, הצבת מספר

ההקלקות, ההקלדות ומספר שינויי הכיוון בעכבר במשוואת הסיכון במצב הקיים ובמצב

הרצוי, הראתה כי ההסתברות להיות בסיכון שאינו גבוה תגדל ב 10- סדרי גודל בהינתן

וייושמו ההמלצות.

לסיכום, ממצאי פרויקט זה מראים כי הטמעת השינויים תביא להפחתה משמעותית בעומס

העבודה על הטכנאי ולהפחתת ההסתברות לסיכון לפגיעות שריר שלד ב 10- סדרי גודל - או

לחילופין, תחסוך 00% מזמן העבודה הנוכחי, וכך תאפשר לעובד להתפנות לביצוע משימות

נוספות, ואף לאחד בין שתי תחנות עבודה.