במקביל להתפתחות כלי הרק"ם המודרניים ושילוב טכנולוגיות עתירות ידע בהם, התפתחו בעולם הרק"ם שתי מגמות מנוגדות, האחת מגמת "היותר", דרישה בלתי מתפשרת להגדלת ביצועי הכלים (יותר מהירות, יותר טווח נסיעה, יותר תצרוכת חשמל) ומאידך מגמת "הפחות" - דרישה לא מתפשרת להתייעלות ( הפחתת מחזור עלות חיים, הפחתת צריכת דלק, הפחתה משקלית,הפחתה מימדית) .
גמות אלו לא פסחו על עולם המנועים לרק"ם, ודחפו את יצרני המנועים, בניסיון ליישוב הסתירה, לפתח מנועים אשר מציעים משקל נמוך, והספקים גבוהים בתמורה לסל"ד גבוה מאוד (דוגמת מנועי HPD , מורכבות גבוהה, ורף מחיר בהתאם.
בתוך עולם הרק"ם, המתחרה על המקום הראשון, בבחינת עלות המשק הינו המנוע, בחירת מנוע לא נכונה, אשר לא מבוצעת מתוך ראיה מערכתית כוללת, ואשר לא לוקחת בחשבון את כלל השיקולים הניהולים, הביצועיים, והאחזקתיים היא זו שמביאה בסופו של דבר לכישלון מסחרי של כלי הרק"ם ולכך אנו עדים מכלים שונים בעולם אשר בשלב זה או אחר של חייהם שודרגה חטיבת הכוח במנוע מתאים יותר.
לאור ההיצע נרחב בעולם המנועים, ומרכזיותו הרבה של המנוע בתהליך פיתוח של הכלי, חשוב לאין ערוך כי מהנדס הרק"ם יכיר וישלוט היטב בכלל השיקולים אשר בסופו של דבר יביאו לבחירת המנוע וישפיעו רבות על מחירו, ביצועיו, ואפילו עיצובו של כלי הרק"ם.
