אור הגנוז בגן הילדים – אתגרי המחנך לגיל הצעיר על-פי הגות בובר

בהרצאה אעסוק בתרגום היבטים ממשנת הפילוסוף והמחנך היהודי מרטין בובר לשפת המעשה בחינוך לגיל הרך, תוך התמקדות בדמותו של המחנך. [1]

העיסוק המחקרי בהיבט החינוכי של הגות בובר מצומצם, וקטן יותר זה שמתמקד בהשתמעויותיו ובישומו לחינוך בגיל הרך. מחקרים אף מטילים ספק ביישומיות עקרונותיו ללא שילובם בתפיסות חינוכיות-התפתחותיות אחרות. מטרת המחקר הייתה לערער על גישות אלה, ולהראות שלפילוסופיה הבובריאנית עצמה השתמעויות מהותיות במיוחד לסביבת גן הילדים.

העיסוק הישיר של בובר בחינוך מצומצם והופיע בכמה ממאמריו. מחקרו המקיף של שרמר מציג תרגום תפיסתו לחינוך בבית הספר. המתודולוגיה במחקר שלי שילבה שתי גישות מחקריות: מתודת התרגום החינוכי של פוקס והמודל של שוואב, הגורס כי יישומם של רעיונות פילוסופיים בחינוך חשוב ומחייב התייחסות לארבעה בסיסים - לומד; תוכן; מורה; סביבה.

מחקרי מראה שבובר רואה בטיפוח אדם המקיים יחסי זיקה במסגרת דו-שיח "אני-אתה" את מטרת-העל של החינוך. על המחנך האחריות להשגת המטרה ולפניו אתגר עצום מעצם המפגש בין הפרספקטיבה שלו לזו של הילד הצעיר. הדבר מתבטא בכל אחד מבסיסי החינוך. בסיס הלומד מתמקד בתפיסת ההתפתחות הבובריאנית, הרואה בראשית החיים שלמות בלתי-מוגבלת, העלולה להצטמצם בהמשך. הפוטנציאל הראשיתי העצום של התינוק והילד ליחסי "אני-אתה" דיאלוגיים מאתגר את המחנך, הנדרש להעצימו. בסיס התוכן מתמקד בשפה. בובר רואה בשפה ביטוי יצירתי-דינאמי, ומשבח את רב-המשמעות המושגית המפרה. אתגר המחנך הוא האיזון בין פיתוח השפה ככלי תקשורתי לבין טיפוח השפה כמראה להוויה הדיאלוגית, לכך משמעויות בתחום האוריינות. בסיס המורה עוסק בדיוקן המחנך. מדובר באדם מבוגר ומקובע, שכבר `נפגם` מפעולות התירבות והחינוך. עליו לנקוט "התכוונות הנובעת מאחריות" כדי להקטין "השפעה מצמצמת" זו במפגש החינוכי. בסיס הסביבה עוסק במעבר מהמשפחה למוסד הגן. עימות בין היבטיו האורגניים-ספונטניים של החינוך המשפחתי עם שרירותו של החינוך המאורגן בגן. המחנכים אחראיים שלא לשכוח את עקרונות "ההתחנכות הטבעית". בובר מציב אתגר משמעותי למחנך בהעמידו את מצב "ההקפה" כמפגש הרצוי המתרקם במעשה החינוכי. אמחיש זאת בהרצאה.

המחקר מצביע על חשיבות יישום העקרונות הבובריאניים דווקא בגיל המוקדם, ומכוון להכשרת מחנכים ליתר מודעות ומוכנות לאתגרים שמימוש פוטנציאל הצעירות מציב בפניהם.

מקורות:

בובר, מ"מ.-

(1984). על חינוך האופי. בתוך: מ"מ. בובר, תעודה ויעוד כרך שני (עמ` 377-366). ירושלים:

הספרייה הציונית.

(2007). על המעשה החינוכי. בתוך: מ"מ. בובר, בסוד שיח על האדם ועמידתו נוכח ההוויה (עמ`

261-237). ירושלים: מוסד ביאליק.

פוקס, ש. (2006). אמנות התרגום. בתוך: ש. פוקס, י. שפלר, ד.מרום (עורכים), מדברים חזון (עמ`

330-281). ירושלים: כתר הוצאה לאור.

שרמר, ע. (1975). האישיות בהגותו של מרטין בובר - השתמעויות לחינוך. חיבור לשם קבלת תואר

"דוקטור לפילוסופיה". האוניברסיטה העברית.

Schwab. J. (1977). Translating Scholarship into Curriculum. In: S. Fox &G. Rosenfield

(Eds.), From the Scholar to the Classroom (pp. 1-30). New York: Melton Research

Center for Jewish Education.

[1] הרצאה זו מבוססת על עבודת מחקר למ.א., "היבטים ביישום הפילוסופיה של מרטין בובר לחינוך בגיל הצעירות המוקדמת", בהדרכת ד"ר דניאל מרום (מכון מנדל) ופרופ` יונתן כהן, החוג לחינוך יהודי, האוניברסיטה העברית, ירושלים.