תפקודים ניהוליים בהפרעת קשב

הפרעת קשב כוללת סימפטומים של קשיים בקשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות. עקב השכיחות הגבוהה של הפרעה זו נערך מאמץ מחקרי רב בכדי להבין את האתיולוגיה של הפרעה זו ואת הסתמנותה. בשנת 1975 ברקלי הציע את התיאוריה שלו המתייחסת להפרעת קשב כנגרמת מכשל בתפקודים הניהוליים שכוללים זיכרון עבודה, וויסות רגשי, תהליכי דיבור עצמי ואנליזה וסינתיזה. מאז נערכו מחקרים רבים שבדקו תפקודים ניהוליים בנבדקים עם הפרעות קשב, במטלות הדורשות תכנון, ארגון, מטלות אינהיביציה ואספקטים שונים של קשב. למעשה אין הסכמה גורפת באשר להגדרה של תפקודים ניהוליים. לרוב מונח זה מתייחס למגוון רחב של תפקודים גבוהים שמאפשרים התנהגות גמישה ומכוונת מטרה. דוגמאות לתהליכים אלו הינם תכנון, יזימת אסטרטגיות לפתרון בעיות, יזימה והפסקה של תהליכים באופן מבוקר, אינהיביציה של תגובות אוטומטיות או מידע לא רלוונטי, תהליכי בקרה, שמירה על קשב וגמישות מחשבתית.

במישור המחקרי ניסו להבין האם התפקודים הניהוליים נובעים מתהליך יחיד או ממגוון של תהליכים. ומכאן האם הקשיים שבבסיס הפרעת קשב נובעים מליקוי בתהליך קוגניטיבי יחיד אפשרויות של קושי באינהיביציה או בזיכרון עבודה. מחקרים עדכניים לא תמכו בקושי מרכזי בבסיס ההפרעה, ולחילופין נמצא שרק אחוז קטן מהמאובחנים עם הפרעת קשב הראו ליקוי קוגניטיבי בטווח רחב של תפקודים ניהוליים.

גישה שונה מתיחסת להפרעת קשב כבעיה מוטיבציונית הקשורה בתהליכי למידה ודחיית סיפוקים, אולם לרוב מדדים מסוג זה לא נכללים באבחונים הפורמליים במטלות ספציפיות. נמצא כי התייחסות למדדים אלו בשילוב של המדדים הקוגניטיביים מעלה את רמות הדיוק של האבחון בצורה משמעותית.

נראה כי הפרעת קשב הינה רב מוקדית הכוללת מאפיינים קוגניטיביים, רגשיים ומוטיבציוניים. הגישה הנוירופסיכולוגית מציעה המשגה לקשיים בהפרעת קשב כנובעים לליקוי במסלולים שונים באונה הפרה-פרונטלית.