איתור מוקדם של קשיים עתידיים ברכישת הקריאה, עוד בטרם הילד מתחיל את הלימוד הפורמלי של הקריאה, מאפשר התערבות מוקדמת וחיוני למימוש הפוטנציאל של הילד. מחקר רב מוקדש להגדרת היכולות המנבאות את הקריאה ופיתוח מדדים תואמים, וממצאיו מצביעים בעקביות על מודעות פונולוגית ושיום אותיות כשני המנבאים העיקריים לרכישת הקריאה. נוסף על אלה, כוח ניבויי משמעותי נמצא ליכולת לקשור בין סמל חזותי לסמל מילולי (להלן, PAL - Paired Associate Learning). יכולת זו חיונית הן ללמידת הקשר אות-צליל בראשית רכישת הקריאה והן לזיהוי מילים שלמות בשלבים מתקדמים יותר של הרכישה (Hulme et al, 2007).
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר שבין יכולת ה-PAL לשיום אותיות בראשית כיתה א` וליכולות דיוק וקצב קריאה בסוף כיתה א`. לשם כך, נבחרה פרדיגמת ה- PAL שבה הילד לומד צמדים שרירותיים של סמל גרפי לא מוכר עם הברה, ולאחר מכן מרכיב מילים מצמדים אלו. במחקר השתתפו 69 תלמידים הלומדים בחינוך הממלכתי דתי ונבדקו בתחילת כיתה א` ולקראת סופה. בהערכה הראשונה הועברו בנוסף למשימת ה-PAL ולשיום אותיות, משימות אחרות לניבוי קריאה שכללו מודעות פונולוגית, שיום אוטומטי מהיר (RAN), זיכרון מילולי וקשב חזותי. בהערכה השנייה, נבדקו קצב ודיוק בקריאת מילים אמיתיות מוכרות ונדירות וטקסט מנוקד.
קבוצת המחקר הגיעה בראשית כיתה א` לאפקט תקרה בהיכרות של שמות האותיות, והשונות בין התלמידים הייתה בקצב השיום בעיקר. מבין המנבאים שנבדקו, יכולת הקידוד (PAL) בלבד ניבאה שיום אותיות. יכולת הקידוד ניבאה גם דיוק וקצב קריאה בסוף כיתה א`, כאשר קצב הקריאה נובא בנוסף על ידי קשב חזותי. ממצאים אלה מעידים כי בהקשר של רכישת קריאה תקינה, המודעות הפונולוגית אינה נקשרת לקריאה בסוף כיתה א`, ואילו יכולת הקידוד משחקת תפקיד מרכזי בתהליך הרכישה. בהקשר קליני, הממצאים מציעים כי משימת ה- PAL עשויה להוות אלטרנטיבה יעילה לבדיקת יכולת קידוד בשלב שבו ידע שמות האותיות נרכש במלואו.
Hulme, C., Goetz, K., Gooch, D., Adams, J., & Snowling, M. (2007). Paired-associate learning, phoneme awareness and learning to read. Journal of Experimental Child Psychology, 96, 150–166
