רקע :המושג מלרוטציה מתייחס לכל ההפרעות הקשורות לתהליך התקין של סיבוב ולאחר מכן קיבוע של המעיים שאמורים להסתיים עד לשבוע ה- 12 בחיים העובריים. החלוקה לסוגי מלרוטציה שונים והתוצאה הקלינית והאנטומית תלויות בשלב שבו חלה ההפרעה בסיבוב או בקיבוע. שלושת הסוגים השכיחים הם אטיפיקלי (וריאנט) ,nonrotation,incomplete(mixed)בהתאם למיקום הטרייץ וסוג רביעי נדיר יותר שנקראreverse(רוטציה הפוכה). ההסתמנות הקלינית הינה מגוונת. חלק מהחולים מופיעים עם תסביב מעי חריף או כרוני , וחלק אסימפטומטיים ומתגלים במקרה. סוגי הסתמנות נוספים כוללים חסימת תריסריון חריפה או כרונית , רוטציה הפוכה עם חסימת מעי גס רוחבי , הרניה פנימית (מזוקולית ימנית או שמאלית) ותסביב צקום שמופיע בגילאים מבוגרים. האבחנה מתבססת לרוב על סדרת צילומי בטן עם חומר ניגוד או עלCT. הטיפול המקובל הוא פעולה ע"שLADD שכוללת באופן בסיסי 5 שלבים בניתוח פתוח 1. הוצאת כל המעי ומעבר על שורש המזו. 2. החזרת התסביב בניגוד לכיוון השעון 3. שחרורLADD BANDSויישור התרסריון לאורך הגטר הימני 4. כריתת תוספתן 5. מיקום הצקום בבטן שמאל תחתונה. אין בספרות המלצה ברורה לגבי טכניקת הביצוע בלפרוטמיה לעומת לפרוסקופיה וקיימים תיאורים של סדרות שבוצעו בלפרוסקופיה אך המעקב אחר החולים לא מנמשך מספיק שנים. במחקר רטרוספקטיבי משנת 2011 שכלל 170 מקרים עולה המסקנה שקיימת הסתמנות אופיינית לכל קבוצת גיל ושבניגוד למקובל מעל למחצית המקרים מופיעים במבוגרים.
תיאורי מקרה : במהלך תקופה קצרה של 3 שבועות נותחו במחלקתנו 3 מקרים של מלרוטציה. כל המקרים הוכנסו לחדר ניתוח עם אבחנה טרום ניתוחית של מלרוטציה. כולם היו תסמיניים ובכולם האבחנה הטרום ניתוחית היתה מאתגרת. האבחנה התבססה על צילומי בליעה ובשני מקרים עלCTכבדיקה ראשונה. טווח הגילאים נע בין 7 שבועות לגיל 14. מקרה אחד נותח בשיטה פתוחה ו 2 מקרים בשיטה לפרוסקופית. לכולם מהלך לאחר ניתוח תקין עד כה.
סיכום ומסקנות: מלרוטציה מהווה אתגר אבחנתי בכל גיל. קיים הבדל בהסתמנות הקלינית וככל הנראה גיל ההופעה הקלינית קשר לחומרת ההפרעה. לפחות במקרה אחד היה פער בין ההבנה של ההפרעה במהלך ההדמייה הטרום ניתוחית לבין הממצאים בניתוח. לפרוסקופיה היא שיטה טובה שמאפשרת לבצע אבחנה של סוג ההפרעה בצורה טובה ומהווה אתגר טכני מבחינת טיפולית.
