"סרטי זיכרון נרטיב קולנועי והתמודדות עם שכול" הורים שכולים בסרטי זיכרון אישיים

המחקר עוסק בסרטי זיכרון והנצחה של הורים שכולים אשר שכלו את בניהם בנסיבות לאומיות בישראל. החברה בישראל מתמודדת מאז הקמתה, ואף לפני כן, עם נושא השכול. בתוך הקשר חברתי ואישי זה התפתחה "תרבות השכול" ובתוכה צמח ז'אנר קולנועי, שהינו ייחודי לחברה הישראלית, סרטי זיכרון אישיים-דוקומנטאריים. הקשר זה משלב המחקר שתי מסגרות העוסקות בסיפורי חיים הקולנועית והפסיכו-תרפויטית. שילוב זה מאפשר הבנות חדשות ויצירתיות על תהליכים פסיכו-סוציאליים בכלל ולתחום השכול בפרט. אוכלוסיית המחקר כוללת 20 סרטי זיכרון שהוקרנו ברשתות הטלוויזיה בישראל. המתודולוגיה המחקרית, שהנחתה את המחקר הינה של מחקר איכותני קונסטרוקטיביסטי. בניתוח הסרטים נעשה תהליך מורכב של חשיפת תמות, ניתוחן ומציאת מסגרת מאחדת, כל זאת תוך שמירה על "קולו" הייחודי והסובייקטיבי של כל הורה/מספר. ניתוח ראשוני מעלה כי בסרט הזיכרון משולבים שני סיפורים: האחד - "ביוגרפית הנופל", השני - "סיפור החיים" של המספר. הסיפור השני, נרטיב המספר, הוא הנמצא במוקד המחקר. המחקר חושף תהליך של "שיקום עצמי" אינטואיטיבי שעושה ההורה השכול, ככזה הוא מביא את "קולו של השורד" אל תוך השיח המקצועי. ניתוח הסרטים מעלה את אופן ההבניה מחדש של סיפור החיים מ"סיפור אובדן חיים" ל"סיפור מאפשר חיים". מתגבש עץ תמות הממפה תהליך זה. בניהן ניתן לזהות תהליכים של הבניית כרונולוגיה סיפורית; התמודדות עם מרכיבי אובדן; תהליך של "שימור קשר" ומרכיב המיסטיקה בתהליך התמודדות עם שכול המחקר תורם לנעשה בתחום חקר השכול והטראומה. יוצר שילוב ייחודי בין שני תחומים הפסיכו סוציאלי והקולנועי. מציע תובנות חדשות לגבי דפוסי התמודדותם של הורים שכולים ובכלל זה "הבנייה מחדש של סיפור החיים" ומקדם שימוש בכלים יצירתיים כמו שימוש ביצירת סרטים (ווידאו תרפיה) בהתמודדות עם שכול. הערה: יהיה שימוש בקטעי סרטים בהדגמת המחקר.