שיטת ה- (CCRT-Core Conflictual Realationhip Theme Method Crits- Christoph, 1998. הנה דרך להתבוננות שיטתית על נראטיבים של אפיזודות בין אישיות, העוזרת לזהות קונפליקטים ודפוסי יחסים בין אישיים האופייניים לכל אדם. שיטה זו קיימת בשדה מזה 30 שנה. הגישה העומדת בבסיס שיטה זו נגזרה מהתיאוריה המבנית של פרויד על אישיות, לפיה תבנית היחסים המרכזית מתפתחת ביחסים המוקדמים עם ההורים, ומשהתהוותה, היא משוחזרת באופן מתמיד ביחסים הקרובים של הפרט בהמשך חייו (רז, ויסמן וברבר, 2002). לפי שיטה זו מנוסחות תימות בין-אישיות מתוך הנרטיבים שמטופלים מספרים במהלך השעות הטיפוליות, או במהלך ראיון מובנה . מתוך כל אפיזודה של יחסים בין-אישיים שהמטופל מספר מנוסחים: המשאלה המשאלה של האדם מן האחר בקשר 2. תגובות של האחר תגובתו של האחר הממשית או המדומיינת; 3.תגובות העצמי לידי ביטוי כמחשבה, רגש, התנהגות או סימפטום.הדפוס המרכזי של היחסים (CCRT) הבין אישיים כולל את המשאלה, תגובת האחר ותגובת העצמי בעלי השכיחות הגבוהה ביותר. ניתן לנסח דפוס יחסים מרכזי כללי המתאר את העמדה המרכזית של האדם ביחסים בין-אישיים וניתן לנסח גם דפוס ספציפי עבור דמות מסוימת, למשל בן זוג. רז ( 2002), מציין כי דרך התבוננות זו על המרחב הבין אישי מאפשרת להעמיק את ההבנה על הקשרים הבין אישיים, כמו גם את ההבנה ביחס לדינמיקה התוך אישיותית המובילה אליהם. זאת תוך זיהוי המשאלות השונות ולעתים המנוגדות של אותו אדם, וההתאמה או אי ההתאמה בין המשאלות לדרכי התגובה של האחר או ליתר דיוק לדרך בה הוא תופס את תגובת האדם איתו הוא נמצא בקשר בין אישי. דפוס זה עשוי להיות אחד הדפוסים המרכזיים ואולי אף העיקרי האופייני לאדם מעבר לאפיזודה ולקשר מסוים.
