בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן
רקע: בספרות ניתן מקום משמעותי לדילמה, בה נתון העובד הסוציאלי (להלן העו"ס) כאשר מחויבותו הראשונית ללקוח מאותגרת על ידי מחויבויות נוספות למעסיק ולמשפחת הלקוח. במוסד סיעודי, דילמה זו יכולה להתעצם בשל הירידה התפקודית והקוגנטיבית של הזקן ובשל מאפייניו הטוטאליים של המוסד הסיעודי, המחלישים את כוחו של הדייר מול המוסד.
מטרת המחקר: מטרת המחקר הייתה לבחון את תפיסות עוסי"ם במוסדות סיעודיים ביחס למחויבותיהם לזקן, למשפחה ולמוסד, לזהות את הדילמות והקשיים, העולים ממחויבויות שונות אלו ודרכי ההתמודדות של העוסי"ם עימם.
שיטה: המחקר התבצע באמצעות ראיונות עומק חצי מובנים עם 15 עוסי"ם, המועסקים במוסדות סיעודיים. הראיונות נותחו על פי שיטת התיאוריה המעוגנת בשדה.
ממצאים: מניתוח הממצאים עלו ארבע תמות עיקריות. התמה הראשונה, אשר הייתה משותפת לרוב המרואיינים, עסקה בדילמת המחויבות. דילמה זו באה לידי ביטוי, כאשר מחויבותו הבסיסית של העו"ס לדייר במוסד הסיעודי, אותגרה על ידי מחויבויות נוספות וסותרות לעתים להנהלת המוסד וצוותו ולבני המשפחה. שלושת התמות הבאות עסקו במקומו של העו"ס במוסד הסיעודי, מערכת יחסיו עם ההנהלה והצוות והתמודדותו עם דילמת המחויבות. בשונה מהתמה הראשונה, תמות אלו הצביעו על שונות. על רקע שונות זו הוגדרו ארבע אבות טיפוס של עוסי"ם במוסדות: הניהולי, המרוצה, הלוחם והמתוסכל.
מסקנות והמלצות: מניתוח הממצאים עלה הקשר המשמעותי בין האופן בו אבות הטיפוס השונים תפסו את משאביהם האישיים והסביבתיים לבין תפיסת מקומם במוסד הסיעודי, מערכת יחסיהם עם ההנהלה והצוות ודרכי התמודותם עם דילמת המחויבות.
המודעות לדילמה בה נתונים העוסי"ם והשלכותיה הקריטיות על רווחתם של העוסי"ם והדיירים, תוכל לסייע לגופים בשדה ובאקדמיה לחקור נושא זה ולפעול לפיתוח גופים, אשר יוכלו לספק תמיכה מקצועית ורגשית לעוסי"ם במוסדות הסיעודיים.
