פיתוח הגדרה נומינלית וכלי מדידה כמותי למושג עבודה סוציאלית מודעת עוני

בשנים האחרונות מתקיים בספרות דיון ער סביב המושג עבודה סוציאלית מודעת עוני. המושג מתאר עבודה סוציאלית המושתת על תיאוריות ביקורתיות, המניחות כי עוני הינו תוצאה של מבנה חברתי המגדיל את אי-השוויון החברתי והכלכלי, ולא נעוץ בכשרים של היחיד או בסיבות תרבותיות, סוציולוגיות ופסיכולוגיות. בהתבסס על הנחה זו עולה טענה ביקורתית כלפי צורת ההתערבות של עובדות סוציאליות עם אנשים החיים בעוני. מחקרים קודמים מצאו כי למרות שרוב הלקוחות של העובדות הסוציאליות במחלקות לשירותים חברתיים הם אנשים החיים בעוני, עובדות סוציאליות כלל אינן עוסקות בנושא זה, או למצער עוסקות בו באופן המאשים את הלקוחות בעוניים. כיוון שהחומר שנמצא בנושא בספרות הינו דל יחסית, ולא נמצאה הגדרה כוללת למונח עבודה סוציאלית מודעת עוני, הוחלט, בשלב ראשון של המחקר, לפתח הגדרה כזו. ההגדרה פותחה על בסיס הספרות המקצועית בתחום העבודה הסוציאלית, תיאוריות ביקורתיות שונות ועל בסיס שיג ושיח עם חוקרות, עובדות סוציאליות ולקוחות החיות בעוני. ההגדרה שפותחה כוללת את הערכים המקצועיים והידע הדרוש על מנת לקיים עבודה סוציאלית מודעת עוני, וכן פעולות קונקרטיות כגון: התייחסות לעוני בשלב האינטייק, קביעת שינוי מצב העוני כמטרה, סנגור אישי כתיבה מקצועית ביקורתית, שימוש בכלים קהילתיים ובפרקטיקת מדיניות. בשלב שני של המחקר, פותח כלי כמותי אשר מטרתו להעריך את מידת השימוש בפרקטיקה מודעת עוני במחלקות לשירותים חברתיים. הכלי נוסה בקרב מעל ל-160 עובדות סוציאליות אשר עובדות במחלקות לשירותים חברתיים. הן ההגדרה והן הכלי יוכל לשמש כלי עזר לחוקרות ועובדות סוציאליות להעריך את השימוש בפרקטיקה מודעת עוני, וזאת במטרה לספק שירות טוב יותר לאנשים החיים בעוני.