האם הטיפול באבל מוצדק, למי ובאילו תנאים? התשובות והשלכות טיפוליות

רב שיח זה עוסק באחת מהבעיות הדחופות ביותר בתחום האובדן כיום: האם התערבויות בעקבות שכול מועילות? לשאלה זו תשובות שונות מפרספקטיבות קליניות תיאורטיות ומחקריות.. בקרב חוקרים, מטפלים ואנשים שחוו שכול בעצמם, ישנה הסכמה כללית על כך שלא קיימת דרך אוניברסאלית או נכונה לחוות ולהגיב לאובדן. ויתירה מזאת, אין דרך אחת להמשיג מה זו התערבות טיפולית משמעותית בעקבות אובדן. כמעט מאה שנה לאחר פרסום עבודתו של פרויד "אבל ומלנכוליה", בשנת 1917, מתקיימים בספרות המדעית דיונים על יעילות התערבות בעקבות שכול, דיונים בעד ונגד הכללתם של קשיים באבל ויגון באבחון ובעד ונגד התערבות בעקבות שכול. יתר על כן, ניתוחי מטה -אנליזה ונתונים עכשוויים מהספרות המדעית אשר חוקרים את השפעות ייעוץ או טיפול פסיכולוגי בעקבות שכול, לא הראו שהם יעילים. מחקרים אלו ממוקדים בשכול ללא קשר לנסיבות האובדן לאור ממצאים אלה, נדון בשאלה מהן המסקנות אותם אנו יכולים להסיק בנוגע לעבודתנו? אילו התערבויות, אם בכלל, צריך להציע כאשר האבל סובל מסיבוכים? על מנת לענות על שאלות אלה, אנו עוברים להתבונן  בהנחות לגבי הערכה והתערבות באמצעות הפריזמה של המודל הדו-מסלולי לאובדן ושכול,. הדיון במידה שבה התערבות בעקבות אובדן היא מוצדקת, ישלב חומר מחקרי ובתיאורי מקרה, ויתבסס על מושגים הקשורים לשכול כיום. לסיכום , אנו תומכים באופן חד משמעי, במתן סיוע לכל אדם אבל אשר מעוניין בעזרה זו, על ידי אנשים אשר שהתמחו בהתערבות בעקבות אובדן ממוות, ובעלי אחריות אתית. בזמן העומד לרשותנו נדון בהשלכות הרבות שיש לסוגיות אלו על התערבות טיפולית בשכול, והן על המחקר בתחום זה. רובין, ש.., מלקינסון, ר., וויצטום, א. (2014). התערבויות טיפוליות בשכול: מחלוקות והסכמות. שיחות, כ"ד (3), 1-7. Rubin, S.S., Malkinson, R. & Witztum, E. (2012). Working with the bereaved: Multiple . New York: Routledge.