רקע: דיסנומיה, הינה אחד התסמינים הנפוצים בקרב אנשים עם אפזיה לאחר אירוע מוחי. הפרעה זו מובילה לתסכול רב ולפגיעה משמעותית ביכולת התקשורת היומיומית של הלוקים בה. tDCS-transcranial Direct Current Stimulation הינה טכניקה לגרייה חשמלית שבטיחותה כבר נבדקה ובה בהתאם לקוטביות הזרם החשמלי המועבר ניתן להשרות שינויים מעוררים (אנודאל tDCS) או מעכבים (קטודאל tDCS) בקרבת האזור המוחי המגורה.
מטרות: במחקר זה בָּחנו האם לגרייה מסוג tDCS השפעה על יכולות שליפת המילים של אנשים עם דיסנומיה.
נבדקים ושיטה: נעשה שימוש בפרוטוקול חדשני של גריית tDCS, בו נלקחו בחשבון ההבדלים האינדבדואלים בהתארגנות המוחית ובהחלמה השפתית לאחר שבץ. שבעה נבדקים עם אפזיה כרונית השתתפו במחקר. הנבדקים גויסו בהסתמך על מידע מתיקם הרפואי וחתמו על טופס הסכמה שאושר ע"י ועדת הלסינקי. מבדק שיום ראשוני הועבר כשבועיים לפני תחילת הטיפול. בהמשך, שמונה תנאי גרייה שונים נבדקו למציאת איזור הגרייה (ברוקה/ ורניקה), סוג הגרייה (אנודאל/ קטודאל) וההמיספרה (שמאל/ימין) המתאימים ביותר עבור הנבדק הספציפי. יכולות השיום נבדקו לפני/אחרי כל אחד מתנאי הגרייה וסוג ומיקום הגרייה שהובילו לשיפור הרב ביותר בכמות המילים ששלף הנבדק שימשו ברצף הטיפולים שלו. הטיפול הורכב משישה מפגשי גרייה (10 דקות, 2 מיליאמפר), בתדירות של שלוש פעמים בשבוע, במשך שבועיים. יכולות השיום נבדקו מייד בתום הטיפול, חודש ושלושה חודשים מסיומו. שלושה חודשים מתום הטיפול עברו כל הנבדקים גם סידרת גריות שאם (פלצבו).
תוצאות ומסקנות: נמצא שיפור משמעותי באחוז המילים הממוצע שנשלפו נכון לאחר הטיפול בהשוואה ללפניו. לא נמצא הבדל ביכולת השליפה בעקבות שאם. השיפור נשאר יציב גם לאחר 3 חודשים מתום הטיפול. תוצאות אלו מעודדות ומצביעות על הפוטנציאל הקליני הגלום בטכניקת ה- tDCS ככלי טיפולי לשיפור השליפה בקרב אנשים עם אפזיה לאחר שבץ.
