קוד האתיקה של העובדים הסוציאליים נועד להעניק לעוסקים במלאכה מתווה עקרונות פעולה ועשייה במסגרת עבודתם המקצועית. קוד האתיקה מגדיר באופן מובהק את תפקיד העובד הסוציאלי אל מול לקוחותיו ויוצר מסגרת סדורה וברורה לממשקי העבודה. בשונה ממרבית המסגרות הטיפוליות בהן מועסקים עובדים סוציאליים, במקרה של עובדים סוציאליים המועסקים בגופים המעניקים שירותי אפוטרופסות ציבורית, נדרש העובד הסוציאלי להיכנס בנעלי המטופל ולפעול בשמו- קרי אותם ממשקי עבודה מדוברים מטשטשים והעובד הסוציאלי הופך במסגרת עבודתו, פשוטו כמשמעו- למטופל. נשאלת השאלה- כיצד ניתן לתת מענה לדילמות שונות עימן מתמודד העובד הסוציאלי, עת מתעוררת סתירה בין האמור בקוד האתיקה של העובדים הסוציאליים- למתווה שמעניק לעבודתו חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות המהווה קו מנחה לפעילות בתחום האפוטרופסות, לרבות הנגזרות ממנו המתורגמות לכדי נהלי עבודה. עוד בפרק "ערכי המקצוע" בקוד האתיקה, ניתן למצוא מקור לסתירה המדוברת. קוד האתיקה קובע כי המקצוע שואף לקדם "עצמאות ואחריות של האדם לניהול חייו ובחירת תנאי קיומו". בד בבד, סעיף 41 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי "במילוי תפקידיו חייב האפוטרופוס לנהוג לטובת החסוי כדרך שאדם מסור היה נוהג בנסיבות הענין.". בעבודה עם המטופל- לא אחת קיימת סתירה בין מתן עצמאות בתהליכי קבלת החלטות, לבין שמירה על רווחתו, זכויותיו, בריאותו ורכושו- כפי שאדם מסור היה נוהג. סתירות נוספות ניתן למצוא עת אנו צוללים לעומקו של קוד האתיקה: באחריות העובד הסוציאלי כלפי לקוחותיו, האחריות על קידום רווחת החברה, אחריות העובד הסוציאלי כלפי עמיתים ועוד. במסגרת ההרצאה- יוצגו דילמות מעולמו של עובד סוציאלי העוסק בתחום האפוטרופסות הציבורית, כל אימת שהחוק המכתיב את עבודתו המקצועית עומדות בסתירה לקוד האתיקה של העבודה הסוציאלית באמצעות הצגת מקרים ולמידתם.
